מזונות מתוך עיזבון – מתי ולמי משולמים מזונות עיזבון

מזונות מתוך עיזבון – מתי ולמי משולמים מזונות עיזבון?

מזונות מתוך עיזבון הינם חוב של עיזבון ואין הם חלק מהעיזבון. זכותו של הזכאי למזונות מהעיזבון נבחנת על פי הוראות חוק הירושה. הוראת סעיף 56 לחוק הירושה קובעת מבחן של "נזקקות". השאלה היא רם יש לפרש מבחן זה בפרשנות מצמצמת או בפרשנות מרחיבה.

הפסיקה העניקה ל"מבחן הנזקקות" פרשנות מצמצמת. בע"א 393/93, פלוני נ' עיזבון ישראל לויט קבע נשיא ביהמ"ש העליון שמגר כי מוסד המזונות מן העיזבון מהווה חקיקה סוציאלית המקנה לבני משפחה המפורטים בסעיף 56 לחוק הירושה זכות למזונות רק אם הם נצרכים. ברוח זו נפסק, כי מזונות מן העיזבון יינתנו אך ורק אם הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים. משכך, תדחה תביעה מן העיזבון ככל שהתובע אינו עומד בנטל הוכחת הנצרכות.

הפסיקה העדיפה את הפרשנות המצמצמת על פני זו הנותנת עדיפות לרצון המת אשר החליט להדיר את הזכאי למזונות מעיזבונו על פי הרצון לשמור על זכות התלוי למזונות. הפסיקה ראתה בתשלום מזונות כחריג לכלל היסוד בדיני צוואות לפיו אנו מצווים לקיים את דברי המת. כחריג הפסיקה בחרה לצמצם אותו כדי תשלום "הצרכים ההכרחיים" בלבד, תשלום שיש בו לכאורה משום פגיעה נסבלת ברצון המת.

יחד עם זאת, קביעת נזקקותו של הזכאי מן העיזבון במקרה פלוני קשורה קשר הדוק בין ס' 56 לסעיף 59 לחוק הירושה הקובע הנחיות הן לעצם קביעת הזכאות למזונות והן למידתה של הזכות.

ס' 56 לחוק הירושה נוקט לשון "זקוקים למזונות" ורק אלה הזקוקים הופכים גם לזכאים. בבדיקת הזכאות מונחה בית המשפט על ידי הכללים המפורטים בסעיף 59 לחוק הירושה. בהבהירו את הקשר בין סעיפים 56 ו- 59 לחוק הירושה מבהיר בית המשפט העליון בע"א 530/80, 398 שחר נ' שור נקבע כי המלים קביעת הזכות למזונות בסעיף 59 לחוק הירושה מקפלות בתוכן גם את ההחלטה, אם בן המשפחה זקוק למזונות ואר בעקבות התשובה לשאלה זו קמה ועולה הזכות למזונות.

בית המשפט ממשיך ומבהיר, כי בקביעת הזכות למזונות על בית המשפט ליתן דעתו לנתונים המנויים בסעיף 59 לחוק הירושה ולהתחשב בהם, אף אם כי אין הכרח שתהא זיקה בין הנתונים להכרעת הדין. צא ולמד שהנתונים המפורטים בסעיף 59 לחוק הירושה משמשים את בית המשפט הן בקביעת הנזקקות ובן בקביעת מידת המזונות מקום שנקבעה בנזקקות. אם מגיע ביהמ"ש למסקנה, לאחר יישום האמור בסעיף 59 כי אין התובע זקוק למזונות, תדחה התביעה.

הסדר המזונות מן העיזבון הינו קוגנטי הוראת סעיף 65(א) לחוק הירושה מורה:

"הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה- בטלה".

במשפט הישראלי קיימת מגבלת גיל לפסיקת מזונות מן העיזבון. המזונות ניתנים לילדי המוריש עד גיל 18, ובנסיבות מתאימות גם לתקופה עד גיל 23 (ראה: סעיף 57(א) (2) וסעיף 57 (א) (3) לחוק הירושה).

בדיני הירושה בישראל, המזונות מן העיזבון כוללים גם הוצאות הכשרת הזכאי למשלח יד (ראה: סעיף 58 לחוק הירושה). להבדיל ממזונות במובנים הצר, הוצאות הכשרה למשלח יד אינן בגדר קצבה למחיה אלא אמצעי לאפשר לזכאי לפרנס את עצמו, ולעמוד בזכות עצמו.

סעיף 61 לחוק הירושה מסמיך את בית המשפט לפסוק את המזונות מן העיזבון בהקצבות חוזרות או בסכום חד פעמי, וכן להורות על הבטחת המזונות ע"י הפקדה, השקעה, ביטוח קצבה, שעבוד או באופן אחר.

בפסיקת מזונות קטינים מן העיזבון, להבדיל ממזונות בגיר, ראוי לפסוק את המזונות של הקטין בהקצבות ולא בסכום חד פעמי. תשלום חד פעמי אינו מבטיח, שצרכי הקטין יסופקו בפועל למשך תקופה ממושכת של שנים לאחר התשלום. העתיד וצפונותיו אינם ידועים. טובת הקטין דורשת שהתשלום יהיה תשלום עיתי חודשי, שיספק בפועל את צרכי הקטין וישמש רק למטרה זו. תשלום חד פעמי גם ימנע מהקטין את הזכות להגיש תביעה להגדלת מזונות, אם יחול שינוי מהותי בנסיבות בעתיד.

להבדיל ממזונות הנתבעים מאדם בחייו, במזונות מן העיזבון יש גם אינטרס ציבורי לאפשר את חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים, במועד המוקדם האפשרי ותוך זמן סביר. כדי לתכנן את חלוקת העיזבון ולהתיר חוקת יתרת העיזבון בין היורשים, על מנהל העיזבון להפקיד כספים בקרן מזונות לטובת הקטינים או להביא בפני בית המשפט הצעה לביטוח קצבה, שבמסגרתה ישולמו מזונות עיתיים חודשיים לקטינים למשך כל תקופת הזכאות. בשיטה זו מקבלים משקל ראוי הן האינטרס להגן על צרכי המחיה של הקטין והן האינטרס לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים תוך זמן סביר.

הערה: המידע המשפטי לעיל, מהווה מידע כללי בלבד והשימוש בו אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת או ייעוץ משפטי או המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. העורך אינו אחראי באופן ישיר או עקיף לתוצאות הנובעות משימוש הקורא במידע משפטי זה ומומלץ בזאת קורא לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין אשר נושא זה הינו עיקר התמחותו.