היקף עיזבון – הנכסים הנכללים בעיזבון

היקף עיזבון – הנכסים הנכללים בעיזבון וכיצד מוגדר היקף עיזבון?

נכסי עיזבון כוללים הן מקרקעין, הן מיטלטלין והן כספים. חובות המוריש אף הם חלק מעיזבונו. ההיגיון אומר שכשאדם נפטר כל מסת רכושו יהוו עיזבונו שישלט על ידי חוק הירושה. אולם, זה לא המצב שכן רואים שהחוק איננו מגדיר עיזבון מהו וכך גם לא כל הרכוש הופך אוטומטית לעיזבונו של אדם. חוק הירושה מוחל אך ורק על רכוש שמוגדר כעיזבונו של אדם, מה שלא יוגדר כך לא יישלט על ידי חוק הירושה, אלא על ידי דינים חיצוניים לחוק הירושה.

חוק הירושה הישראלי ודיני ירושה עוסקים בעיזבונו של אדם בלבד ולא ברכושו של אדם. רכושו של אדם ועיזבונו של אדם אינם אותה מערכת נכסית. דיני הירושה עוסקים כאמור רק בעיזבונו של אדם ומכאן כי לא כל מה שרשום על שמו של אדם בחייו ולא כל מה שהוא היה זכאי לו בחייו בהכרח יהפוך להיות עיזבונו.

מדוע חשובה הגדרת העיזבון? כאשר מתעסקים בקביעת עיזבונו של אדם מדברים על שני מצבים עיקריים באשר לקביעת היקפו של העיזבון:

  • נכסים שחלקם לא יכנסו לתוך הגדרת העיזבון אבל למת אין שליטה מה יקרה איתם. כלומר, בחיים למת הייתה שליטה עליהם, אבל במותו אין לו עליהם שליטה.
  • נכסים חוץ עזבוניים שעוברים על פי רצונו של בן הזוג או שלמת ישנה שליטה מה יקרה איתם.

החלוקה של רכוש שבעיזבון ורכוש שמחוץ לעיזבון הוא קירטי ויכול לפתוח פתח למניפולציות שונות, אולם ברגע שנקבע כי חוק הירושה שולט רק על העיזבון ולא על רכוש שמחוץ לעיזבון, נקבעים למעשה מספר דברים:

  • האם הצוואה עומדת בדרישה הצורנית כמפורט בהוראות חוק הירושה. אנו נדרשים לפרמטרים צורניים מוגדרים אשר ייקבעו את תוקפה של הצוואה. לעומת זאת, אם לא מדובר בעיזבון, אזי אין מגבלות בהיבטים צורניים.
  • לא תקבע חלוקת העיזבון לפני ששולמו חובותיו של הנפטר- חובותיו של נפטר משולמים רק מעיזבונו.

לדוגמא: אם רכוש מוגדר אחרת מעיזבון, אזי הנושים נותרים ללא חייב, שהרי אין להם ממה להיפרע. לדוגמא: מזונות- אלמנה לגבר עתיר נכסים שלא נכנסים למסת נכסי העיזבון אינה מאפשרת לה לתבוע מזונות מהעיזבון, כי בעיזבון אין כלום.

דוגמא נוספת: סעיף 147 לחוק הירושה קובע שקופות גמל לא נכנסות בגדר עיזבונו של אדם. יש מעבירים את כל הנכסים לקופות גמל ובכך נמלטים מנושים לא רצויים והאלמנה נשארת ללא מזונות מהעיזבון.

סעיף 8 לחוק הירושה- סעיף זה אוסר על עסקאות בירושתו של אדם- הוא איננו אוסר עסקאות בעיזבונו של אדם.(צריך להבדיל ביניהם) הסכם הנוגד סעיף 8 זה הסכם שמתערב בהסדרי הורשה.

לדוגמא: הסכם שאומר:"אם תטפל בי עד יום מותי אוריש לך את דירתי" הוא הסכם אסור על פי סעיף 8 כי הוא מתערב בסדרי הורשה. כמובן שמגבלה זו לא חלה על מה שלא מוגדר כעיזבונו של אדם שהרי כל מה שלא עיזבון לא חל חוק הירושה לרבות סעיף 8 לחוק.

כלומר, אם אדם הבטיח נכס ביום מותו שלא על פי הירושה, קביעת היקף העיזבון תקבע את מצבו של מי שהבטיח לו. אם הנכס לא נכנס להגדרת העיזבון- אז ההסכם תקף, אבל אם הנכס כן נכנס לעיזבון אז ההסכם בטל.

מבחינת תכנוני מס, כל העברה במסגרת עיזבון פטורה ממס. אם אדם יקבל נכס דרך עיזבון הרכוש יתקבל בלי מס, ובתכנון מס יש אינטרס להעביר את הנכס לעיזבון לעומת זאת, בהעברה מכוח עסקה (אם הנכס מחוץ לעיזבון) העסקה תחוב במס.

אילו נכסים אינם נכללים במסגרת עיזבון של אדם? פיצויי פיטורין למשל, אינם נכנסים בגדר עיזבונו של אדם. העבירות של פיצויי פיטורין נשלטת על ידי חוק פיצויי פיטורין ולא מצוי בשליטת המנוח. סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קובע:

(א) נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו."

"שארים" לעניין זה- בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח 1968- ובאין בן זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.

(ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשארים שאינם בן זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בביה"ד האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שייקבע ביה"ד לפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון.

חוק הגנת הדייר קובע למשל, כי עד יום מותו של אדם הדירה היא נכס שלו והוא יכול לעשות בה כרצונו. ביום מותו השווי של דירה לא עובר על פי רצונו, אלא על פי חוק הגנת הדייר.

זכויות חוץ עיזבונות שעוברות לפי רצונו של בן הזוג או שלנפטר יש שליטה מה יקרה איתם הן זכויות של בן הזוג ולעניין זה יש לעשות הבחנה בין זכויות בן/ בת זוג על פי חוק יחסי ממון (נישאו לאחר 1974) ולפי חזקת השיתוף (נישאו לפני 1974). חזקת השיתוף יוצרת חזקה קניינית של בן הזוג בנכסי בן הזוג האחר. לעומת זאת- לפי חוק יחסי ממון יש לבן/בת הזוג זכות לקבל את שווי מחצית מהנכסים.

הערה: המידע המשפטי לעיל, מהווה מידע כללי בלבד והשימוש בו אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת או ייעוץ משפטי או המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. העורך אינו אחראי באופן ישיר או עקיף לתוצאות הנובעות משימוש הקורא במידע משפטי זה ומומלץ בזאת קורא לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין אשר נושא זה הינו עיקר התמחותו.