סקירת מאקרו שבועית 16.6.19

שלום ובוקר טוב,

התחלנו את המחצית השניה של של השנה ולכן הסקירה הנוכחית קצת ארוכה מהרגיל. ביום שני, ה-17 לחודש, אני משתתף בשיחת ועידה של הבנק הבינלאומי ואתם כמובן מוזמנים להצטרף ולהקשיב.

 

ארצות הברית

מלחמת הסחר:

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין מראה כי לכל מלחמה יש השלכות ולפעמים יותר ממה שציפו כשרק התחילה. למעשה, בתחלית 2019 רוב האנליסטים והמשקיעים בעולם (כולל אני) הנחנו כי הסכם סחר חדש יחתם במהלך חודש אפריל, אך נראה כי הצדדים מושכים את הקצוות (אולי קצת יותר מידי). ההשלכות של צמיחה עולמית ומקומית, גובה הריבית, מחירי סחורות, אינפלציה וכמובן מטבעות חוץ.   

על מנת להבין את גודל המלחמה חשוב לשמוע ולראות את שווי המכסים שבין ארצות הברית לסין:

מתוך הסחורות אשר נכנסים למשק האמריקאי (ייבוא) השווי 650 מיליארד דולר כאשר על 300 מילארד הוטלו מכסים ועל 350 נוספים יש כוונה להטיל מכסים. 90% מתוכם על סחורות מסין והייתר מהעולם (אירופה ומתעוררים). מבחינת הייצוא 150 מיליארד דולר כאשר רק על 100 יש מכסים ועל 50 מיליארד יש כוונה עתידית.  

 

כאשר רואים את התמונה הזאת ניתן להבין למה הממשל האמריקאי עיקש במלחמת הסחר – גודל הפער בין יבוא ויצוא משמעותי ביותר. מכסים על סחורות מסין ב2018 פגע באופן ישיר על הצמיחה הסינית וכלכלת המקומית.       

צמיחה:

על פי הנתונים לא נראה כי ארצות הברית נכנסת למיתון אך כן ניתן להבחין בהאטה כלכלית (כתבתי על כך רבות בעבר) בניגוד גמור לייתר הכלכלות עוצמת המשק האמריקאי ניכרת בכל אספקט אך מיתון באירופה האטה בסין משפיעים על קצב הצמיחה. נראה כי ב2020 צמיחת ארצות הברית תהיה סביב 2% כמובן תלוי ברמות/גובה הריבית בארצות הברית.

ריבית:

ההיגיון בהורדת ריבית נשענת על מספר גורמים: לשמר רמת אינפלציה מעל 2%, האטה כלכלית, במהלך 2018 הפד העלה באופן אגרסיבי את הריבית ופעולה זו ספקה תחמושת לפד ואפשרות להוריד ריבית ב0.25% ולראות כיצד המשק מגיב (בניגוד גמור למשק האירופאי). ההיגיון בהורדה הדרגתית מאפשרת לנווט את המשק יותר טוב מאשר הורדה אחת אגרסיבית מאד במצב הרעה כלכלית כי אז האפקט יהיה נמוך ביותר ראו 2008.  

עולה ההסתברות כי בחודש יולי הנגיד האמריקאי יוריד את הריבית ובמידה ומלחמת הסחר תמשך ישנה הסתברות (קטנה כרגע) שהנגיד יוריד הריבית בפעימה נוספת. קרי הורדה של 50 נקודות בסיס. 

 

להסכם הסחר יש התחזית מהצד האופטימי ומהצד הפסימי

הצד האופטימי - ארצות הברית וסין מגיעות להסכם סחר חדש דבר אשר יגרום לצמיחה ודחיפה של ארצות הברית ושל סין. הפד יוכל לנווט את הכלכלה בפחות תנודתיות ומדיניות כלכלית מונטרית רגוע יותר ללא לחץ של הורדת ריבית. 

הצד הפסימי - ארצות הברית מיישמת ומוסיפה מכסים נוספים, השפעה של עליה בכ- 0.5% על האינפלציה, ירידה בצריכה, הורדה של יותר 50 נק' בסיס לריבית. 

חשיפה למניות ואגרות חוב במשק האמריקאי:

כמו שניתן להבין, גם במידה ישנה האטה כלכלית כתוצאה ממלחמת הסחר וירידה בצריכה – אין זה משבר כלכלי! ולכן ירידה בשווקי המניות בארצות הברית תהווה נקודת כניסה טובה למשקיע לטווח ארוך כמובן באפיקים מסוימים: אנרגיה, טכנולוגיה ובטחון. כמובן הורדת ריבית תתמוך במשקיעים של אגרות החוב.

בעולם

אירופה

בניגוד גמור לארצות הברית אירופה לא יכולה להוריד ריבית ומצה הכלכלי בהאטה ועל סף מיתון אפשרי. הבנק המרכזי הודיע כי יהיה מוכן ליישם תכנית חילוץ נוספת ולתמוך בגופים בנקאיים וחוץ בנקאיים באירופה, אשר מספקים אשראי לעסקים. לאירופה אין את נשק הריבית (נמוכה מאד ושלילית על הפיקדונות) ולכן נשאר לשפוך כסף דבר שגם עומד להיגמר.

בריטניה הינה הכלכלה היחידה באירופה אשר מראה איתנות וחוזק וזאת למרות שטרם הגיעו להסכם יציאה מסודר והקדמת הבחירות. לכל המעוניין בחשיפה לאירופה ישנה כדאיות לבריטניה מאשר שווקים אחרים באירופה.   

 

הגרף למטה מספק תמונה לגבי נפח הייצוא העולמי. מתוך כ27 שנה (קצת יותר) של נתונים ניתן להבין כי לאורך כל התקופה (ולמרות משברים) המדד הינו חיובי והפעמים היחידות שהמדד "נשבר" למטה זה היה לתקופה קצרה ביותר (מדיניות מוניטרית מקלה, ריבית נמוכה ועוד).  מדד מראה למה האפיק מנייתי מספק לטווח הארוך תשואה חיובית למרות התנודתיות.

כיום המדד עומד על 2% ירידה של המדד תהווה נקודת כניסה טובה מאד ובמידה ותהיה שבירה למטה שוב זה יהיה לטווח קצר.  

אגב נתון זה מסביר את סביבת המאקרו כלכלית של הורדת ריבית.

ישראל

מדד מחירים לצרכן שפורסם בשישי האחרון הראה עליה של 0.7% (קצת מעל הצפי של %0.6) והאינפלציה ב12 חודשים עומדת על 1.5% - בשיעור נמוך מהמטרה. נגיד בנק ישראל יתקשה מאד לעלות ריבית כאשר זו רמת האינפלציה

כתבתי לא אחת על כך שחוסר הנהגה כלכלית אחראית הגדילה את החוב ולכן קיצוץ הגידול במס יהיה הכרחי. למרות שלדעתי אין צורך לעלות מיסים אלה לעשות יותר עבודת "עומק" בכל נושא המיסוי הישראלי. ניתן למסות קרנות השתלמות, מיסוי על שכר דירה החל ה2000 שקלים תעדוף נכון וסדר. אך בהינתן חוסר מנהיגות כלכלית ופוליטית נראה כי הפטנט חסר אחריות של "קיצוץ רוחבי" יהיה חלק בלתי מובן בחיינו.

גידול של הגרעון במצב של תעסוקה מלאה (אבטלה נמוכה ביותר) וגביית מיסים מהאדם העובד, מציב את המשק בסיכון ובמצב רגיש ביותר שכן כיסוי גרעון יכול לעשות ממיסוי וכאשר התוצאה הפוכה, אין הרבה ברירות אלה "להכביד" במיסים.

במקרא ישנו משפט המזכיר את המצב הכלכלי ופוליטי של היום "עושה מעשה זמרי ומבקש שכרו כפנחס".

בברכה,

אסף חובב

סמנכ"ל שיווק פריוריטי קרנות גידור וניהול נכסים

מנהל השקעות

מס' רישיון 11050

0525575654

http://www.priority.co.il/

 

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות ומתמחה בניהול הון אישי. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.